Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 106a

מַאי? זֶרַע אַחֵר, מַאי? חִיטֵּי לְגַבֵּי (שְׂעוֹרִים) [שְׂעָרֵי] כְּזֶרַע אַחֵר דָּמֵי, אוֹ לָא? כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּשִׁדָּפוֹן, וְשֶׁלּוֹ בְּיֵרָקוֹן, אִי נָמֵי: כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּיֵרָקוֹן, וְשֶׁלּוֹ בְּשִׁדָּפוֹן, מַאי? תֵּיקוּ.

Traduction

what is the halakha? If the surrounding fields were planted with a different type of seed, what is the halakha? Likewise, is wheat, in relation to barley, considered like a different type of seed or not? Furthermore, if the entire world, i.e., all the surrounding fields, were blighted by windblasts and his was affected by mildew; or alternatively, if the fields of the entire world were struck by mildew, and his were blighted with windblasts, what is the halakha? The Gemara responds: No resolution is found to any of these dilemmas, and the dilemmas shall stand unresolved.

Rachi non traduit

מאי. מי אמרינן ארבע שדות שסביבותיה לא נשדפו או דלמא אמר ליה אילו היו זרועות תבואה אף הן נשדפו:

זרע אחר מאי. אם תמצא לומר אספסתא לאו הפסקה היא משום דלאו בכלל גזירת פורענות התבואה הוא דאמר ליה אילו תבואה הואי איהו נמי אישתדוף זרע אחר מי הוי הפסקה:

אֲמַר לֵיהּ: זִרְעַהּ חִיטֵּי, וַאֲזַל הוּא וְזַרְעַהּ שְׂעָרֵי, וְאִשְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא, וְאִשְׁתְּדוּף נָמֵי הָנָךְ שְׂעָרֵי דִּילֵיהּ, מַאי? מִי אָמְרִינַן דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ זְרַעְתַּהּ חִיטֵּי הֲוָה נָמֵי מִשְׁתַּדְפָא, אוֹ דִלְמָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ זְרַעְתַּהּ חִיטֵּי הֲוָה מִקַּיַּים בִּי ''וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ''?

Traduction

The Gemara poses another question: If the owner said to the tenant farmer: Plant the field with wheat, and he went and planted it with barley, and most of the valley was wind blasted, and these fields with barley of his were also wind blasted, what is the halakha? Do we say that the tenant farmer can say to him: Even if I had planted it with wheat it would likewise have been wind blasted, as all the surrounding fields suffered the same fate, or perhaps the owner can say to him: Had you planted it with wheat, the following verse would have been fulfilled for me: ''And you shall decree a matter and it will be established for you, and the light shall shine upon your ways'' (Job 22:28), since you might have merited greater success by following my wishes.

Rachi non traduit

ותגזר אומר. מה שתבקש מן היוצר יעשה ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין:

מִסְתַּבְּרָא דְּאָמַר לֵיהּ: אִי זְרַעְתַּהּ חִיטֵּי הֲוָה מִקַּיַּים בִּי ''וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר''.

Traduction

The Gemara responds: It stands to reason that the owner can say to him: Had you planted it with wheat it would have fulfilled for me: ''And you shall decree a matter and it will be established for you, and the light shall shine upon your ways.''

נִשְׁתַּדְפוּ כָּל שְׂדוֹתָיו שֶׁל מַחְכִּיר, וְאִשְׁתְּדוּף נָמֵי הָא בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא אִשְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא, מַאי? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא – לָא מְנַכֵּי לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּדוּף כּוּלְּהוּ אַרְעָתֵיהּ, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: הַאי מִשּׁוּם לַתָּךְ דִּידָךְ הוּא, דְּהָא (מִשְׁתַּדְפוּ) [נִשְׁתַּדְפוּ] כָּל שְׂדוֹתֶיךָ.

Traduction

The Gemara presents another question: If all the fields of the owner of the land were wind blasted and this one was also wind blasted with them, but the majority of the valley was not wind blasted, what is the halakha? Do we say that since the majority of the valley was not wind blasted the tenant farmer does not subtract for the owner the amount owed for his tenancy, as this is not a regional disaster, or perhaps could one claim that since all the lands of the owner were wind blasted the tenant can say to the owner: This happened due to your bad fortune, as all your fields were wind blasted?

Rachi non traduit

כל שדותיו. בכל מקום שהן:

לתך. מזלך:

מִסְתַּבְּרָא דְּאָמַר לֵיהּ: אִי מִשּׁוּם לַתַּאי דִּידִי – הֲוָה מִשְׁתַּיַּיר לִי פּוּרְתָּא, כְּדִכְתִיב: ''כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה''.

Traduction

The Gemara responds: It stands to reason that the owner can say to the tenant: If it was due to my bad fortune, a little would have been left for me, as it is written: ''For we are left but a few from many'' (Jeremiah 42:2), which indicates that even one suffering from misfortune does not lose all he has.

נִשְׁתַּדְפוּ כָּל שְׂדוֹתָיו שֶׁל חוֹכֵר וְאִשְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא, וְאִשְׁתְּדוּף נָמֵי הָא בַּהֲדַיְיהוּ, מַאי? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא מְנַכֵּי לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּדוּף כּוּלְּהוּ אַרְעָתֵיהּ, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם לַתָּךְ דִּידָךְ הוּא, דְּהָא (מִשְׁתַּדְפוּ) [נִשְׁתַּדְפוּ] כָּל שְׂדוֹתֶיךָ. מִסְתַּבְּרָא דְּאָמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם לַתָּאךְ הוּא.

Traduction

The Gemara discusses a similar case: If all the fields of the tenant farmer were wind blasted and most of the valley was wind blasted and this field was also wind blasted with them, what is the halakha? Do we say that since most of the valley was wind blasted the tenant farmer subtracts for the owner the amount owed for his tenancy and does not pay, or perhaps, since all the tenant’s lands were wind blasted, the owner can say to the tenant: The damage is due to your bad fortune, as all your fields were wind blasted. The Gemara responds: It stands to reason that the owner can say to him: It occurred due to your bad fortune.

Rachi non traduit

כולהו ארעתיה. ואפי' ישנן בבקעה אחרת:

אַמַּאי? הָכָא נָמֵי נֵימָא לֵיהּ: אִי מִשּׁוּם לַתַּאי דִּידִי הוּא – הֲוָה מִשְׁ[תַּ]יַּיר לִי פּוּרְתָּא, דַּהֲוָה מִקַּיַּים בִּי ''כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה''. מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה חֲזֵית לְאִישְׁתַּיּוֹרֵי לָךְ מִידֵּי – הֲוָה מִשְׁתַּיַּיר לָךְ מִדְּנַפְשָׁךְ.

Traduction

The Gemara asks: Why should this be so? Here too, let us say to the owner: If it was due to my bad fortune, a little would have been left for me, as the following verse would have been fulfilled for me: ''For we are left but a few from many.'' The Gemara answers: This is not a valid claim because the owner can say to the tenant: Had you been worthy of something being left for you, it would have been left from your own private land, not the field you paid to cultivate.

Tossefoth non traduit

אי הוית חזית לאשתיורי לך הוי משתייר לך מדנפשך. גבי חוכר איכא למימר הכי דאפילו יפטור אותו המחכיר מליתן חכירותו הרי לא נשתייר כלום דבנשדף כל השדה איירי והא דקתני מנכה לו לישנא קלילא נקט אי נמי נשאר קצת בשדה לא חשיב שיור המעט הנמצא לענין שיהא קורא כי נשארנו מעט מהרבה כיון ששום שדה לא פלט מהפסד מרובה אבל מחכיר שגוף הקרקע שלו וממנו יש לו לקבל חכירותו כדאמר לעיל מארעאי קבעינא יכול המחכיר לומר לחוכר כי נשארנו מעט מהרבה והרי נשאר לי חכירותי מה שקצבתי עמך בכך וכך כורין:

מֵיתִיבִי: הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, אוֹ שְׁבִיעִית, אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ – אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

The Gemara raises an objection from a mishna to the ruling that if there is a regional disaster the cultivator subtracts from the produce he owes as part of his tenancy. The halakha is that if one sells his field in Eretz Yisrael in a time when the halakhot of the Jubilee Year are in effect, he does not have the right to purchase it from the buyer until two years have passed. The mishna teaches (Arakhin 29b): If it was a year of wind-blasted crops or mildew or it was the Sabbatical Year, or if those years were like the years of Elijah in which no rain fell (see I Kings 17:1, 18:1–2), they do not count as part of his tally of years before he may repurchase his land.

Rachi non traduit

היתה שנת שדפון. גבי מוכר בזמן שהיובל נוהג שאינו מותר לו לגאול פחות משתי שנים תנן לה בערכין (דף כט:):

או שנים כשני אליהו. שלא ירדו גשמים:

אינו עולה לו מן המנין. שתי שנים:

קָתָנֵי: שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן דּוּמְיָא דְּשָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ, מָה שְׁנֵי אֵלִיָּהוּ – דְּלָא הֲוַי תְּבוּאָה כְּלָל, אַף הָכָא נָמֵי – דְּלָא הֲוַי תְּבוּאָה כְּלָל. אֲבָל דְּאִיכָּא תְּבוּאָה – סָלְקָא לֵיהּ, וְלָא קָאָמְרִינַן מַכַּת מְדִינָה הִיא!

Traduction

The Gemara analyzes the mishna: This tanna teaches that the cases of windblasts and mildew are similar to the case where the years were like the years of Elijah. Just as the years of Elijah is referring to a time when there was no produce at all, so too, here, windblasts and mildew are referring to cases when there was no produce at all. But by inference, one can learn that if there was some produce, it counts toward his tally of years before he may repurchase his land, and we do not say that it is a regional disaster.

Rachi non traduit

הא איכא תבואה בדוכתא אחריתי. אע''ג דההוא באגא אישתדוף אמרינן לתא דידיה (מזל דידיה) גרם וסלקינן ליה מגרע מדמים מה שמגיע לשנה אחת כאילו היו בה פירות:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ''בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ'', שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תְּבוּאָה בָּעוֹלָם.

Traduction

The Gemara answers: Rav Naḥman bar Yitzḥak said: There, the case with regard to the sold field is different, as the verse states with regard to the sale and leasing of fields: ''According to the numbers of years of the crops he shall sell to you'' (Leviticus 25:15), which is referring to years in which there is produce harvested in the world.

Rachi non traduit

שיש בהן תבואה. בשום מקום בארץ:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: אֶלָּא מֵעַתָּה שְׁבִיעִית תַּעֲלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, דְּהָא אִיכָּא תְּבוּאָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אֲמַר לֵיהּ: שְׁבִיעִית אַפְקַעְתָּא דְמַלְכָּא הִיא.

Traduction

Rav Ashi said to Rav Kahana: If that is so, the Sabbatical Year should count for him as part of his tally of years, as at least there is produce outside of Eretz Yisrael. Rav Kahana said to him: The Sabbatical Year is an abrogation of the King, i.e., God. Therefore, it should not be included in the number of the years before land is repurchased.

Rachi non traduit

אפקעתא דמלכא. המלך ביטלו מלזורעה והרי היא כמו שאינה ולא קראה הכתוב לישראל שנת תבואה:

Tossefoth non traduit

אלא מעתה שביעית תעלה כו'. תימה מאי אלא מעתה בלאו הכי תקשה אברייתא אמאי אין שביעית עולה מן המנין כיון דלא דמי לשני אליהו וי''ל דשפיר קאמר אלא מעתה דאי אמרת דמכת מדינה לא חשיב אלא דומיא דשני אליהו אתי שפיר דהוה תלינן טעמא במה שזו השדה אינה ראויה לתבואה לא מיקרי שני תבואות והיינו כי ליכא תבואה בעולם כגון שני אליהו אבל יש תבואה בעולם חשיב שדה זו ראויה לתבואה אף על גב דאישתדוף רובא דבאגא אבל שביעית ודאי אף על גב דאיכא תבואה בחו''ל שדה זו אינה ראויה לתבואה כיון שהיא בארץ אבל השתא דאמר כי אישדוף רובא דבאגא הוה מכת מדינה ולא חשיבא שדה זו ראויה לתבואה ואפי' הכי גזירת הכתוב הוא כיון דאיכא תבואה בעולם עולה לו מן המנין א''כ אפי' שביעית נמי ומשני שביעית אפקעתא דמלכא הוא ואי אפשר להיות תבואה בארץ בהיתר כלל ולהכי לא מקרי שנת תבואה אבל שנת שדפון דאע''ג דהוי מכת מדינה אי אשתדוף רובא דבאגא חשיבא אפשר להיות בה תבואה כיון שיש בחו''ל בשום מקום בעולם כי באפשר להיות בה תבואה מיקרי שנת תבואה ובשנים כבשני אליהו חשב כלא אפשר להיות בה תבואה כיון דבשום מקום ליכא:

אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, שְׁבִיעִית לֹא תַּעֲלֶה לוֹ מִן הַגֵּירוּעַ! אַלְּמָה תְּנַן: נוֹתֵן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְשָׁנָה! אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי הָתָם דְּחַזְיָא לְמִישְׁטַחא בַּהּ פֵּירֵי.

Traduction

Mar Zutra, son of Rav Mari, said to Ravina: If that is so, that the Sabbatical Year is entirely disregarded, then in the case of one who consecrates his field and wants to redeem it, the Sabbatical Year should not count for him for the deduction of the price of the field when it is redeemed. Why did we learn in a mishna (Arakhin 25a) that the one who consecrated his field gives a sela and a pundeyon coin, which is worth 16 perutot, to the Temple treasury for each year remaining until the Jubilee Year, including the Sabbatical Year, in accordance with the payment prescribed by the Torah (see Leviticus 27:16–19)? The amount to be paid per year, which is fifty shekels divided by the years remaining until the Jubilee Year, should not take the upcoming Sabbatical Years into account. Ravina said to him: There it is different, as it is suitable for laying out produce on it. Although one may not plant the field during the Sabbatical Year, one may use it for other purposes.

Rachi non traduit

אלא מעתה. אי כמאן דליתה:

לא תעלה לו בגירוע. מקדיש שדהו ובא לפדותו שנתן לו הכתוב פדיון בתחילת היובל חמשים שקל כסף (ויקרא כ''ז:ג') ואם אחר היובל וחשב לו הכהן וגו' ונגרע מערכך (שם). שנים שעברו הוא מגרע מן החשבון כמה שמגיע להם ונותן כמה שמגיע לשנים הבאות וכיון דבשביעית כמאן דליתנהו למה הן נמנות לפחות את הפדיון דתנן נותן סלע ופונדיון לשנים הבאות שזהו החשבון המגיע לכל שנה כשאתה מחלק חמשים סלעים למ''ט שנים נמצאו שביעיות מועילות לגרע הפדיון דאי מדלית שבע שמיטות ותחלק חמשים שקלים למ''ב שנה מגיע לכל שנה קרוב לסלע ודינר:

למשטח ביה פירי. הלכך סלקא ליה דגבי פדיון שדה אחוזה לא כתיב שני תבואות:

אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ, אֶלָּא שֶׁזְּרָעָהּ וְצִמְּחָה וַאֲכָלָהּ חָגָב. אֲבָל לֹא זְרָעָהּ כְּלָל – לָא, דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ זְרַעְתַּהּ הֲוָה מִקַּיַּים בִּי ''לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ''.

Traduction

Shmuel said: They taught the halakha that if there is a regional disaster the cultivator subtracts from the produce he owes as part of his tenancy only if the tenant planted the field and it sprouted and then grasshoppers consumed it, or if he planted it with a different seed, but if he did not plant it at all, the tenant is not entitled to subtract from the amount he owes even if there was a regional disaster. This is because the owner can say to him: Had you planted it, perhaps my merit would have prevented the field from being affected by the epidemic, and the following verse would have been fulfilled for me: ''They will not be shamed in the time of evil, and in the days of famine they shall be satisfied'' (Psalms 37:19).

Rachi non traduit

לא שנו. אם מכת מדינה היא מנכה לו:

אבל לא זרעה. ואשתדוף רובא דבאגא לא מנכה ליה:

מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, וּבָא זְאֵב וְטָרַף, וּבָא אֲרִי וְדָרַס – אֵין אוֹמְרִים: אִילּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל, אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ אִם יָכוֹל לְהַצִּיל – חַיָּיב, וְאִם לָאו – פָּטוּר. וְאַמַּאי? נֵימָא לֵיהּ: אִי הֲוֵית הָתָם הֲוָה מִקַּיַּים בִּי ''גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ''!

Traduction

Rav Sheshet raises an objection from a baraita: In the case of a shepherd who was herding the animals of others, and he left his flock and came to the town, and in the meantime a wolf came and tore an animal to pieces, or a lion came and trampled one of the flock, we do not say definitively that had he been there he would have rescued them and therefore he is liable due to his absence. Rather, the court estimates with regard to him: If he could have rescued his animal by chasing a beast of this kind away, he is liable, as his departure from the scene was certainly a contributing factor to the damage. If not, he is exempt from liability. According to Shmuel’s opinion, why is the shepherd exempt from liability? Let the owner say to him: Had you been there, the following verse would have been fulfilled for me: ''Your servant smote both the lion and the bear'' (I Samuel 17:36).

Tossefoth non traduit

מתיב רב ששת רועה שהיה רועה עדרו כו'. תימה אמאי לא פריך ממתניתין דהפועלים (לעיל בבא מציעא דף צג:) דתנן הארי והדוב הרי זה אונס ואמאי נימא אילו נלחם בהם הוה מקיים ביה גם את הארי וי''ל דהתם כיון שהיה שם ולא בא לו רוח גבורה אין יכול לומר דהוה מקיים ביה אבל הכא שלא היה שם דלמא אי הוה התם היה בו רוח וגבורה ודעת להלחם והוה מקיים ביה גם את הארי כו':

מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוֵית חֲזֵית לְאִיתְרְחוֹשֵׁי לָךְ נִיסָּא, הֲוָה (אִיתְרְחִישׁ) [מִיתְרְחִישׁ] לָךְ נִיסָּא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא דְּמֵתְיָין עִיזֵּי דּוּבֵּי בְּקַרְנַיְיהוּ. וְנֵימָא לֵיהּ: נְהִי דִּלְנִיסָּא רַבָּה לָא הֲוָה חֲזֵינָא – לְנִיסָּא זוּטָא

Traduction

The Gemara answers: This is because the shepherd could say to the owner: If you were worthy of a miracle occurring to you, a miracle would have indeed occurred to you as it did to Rabbi Ḥanina ben Dosa, when his goats brought bears impaled on their horns without any assistance on the part of a shepherd (see Ta’anit 25a). The Gemara asks: And let the owner say to him: Granted that I was not worthy of a great miracle, but of a small miracle

Rachi non traduit

רבי חנינא בן דוסא. במסכת תענית:

Tossefoth non traduit

לניסא זוטא מיהא חזיא קשיא. תימה מאי קשיא הא אמרן לעיל דכי אמר ליה זרעה חטין וזרעה שערי ואשתדוף דמצי אמר ליה אי זרעתה חטין הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך וכ''ש כשלא זרעה כלל דליכא הוכחה שהיה ראוי להשתדף וי''ל דשמואל מיירי כגון שאמר ליה זרע כל מה שתרצה דהשתא לא מצי למימר הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך דבסתמא לא היה מקבל הקדוש ברוך הוא תפלתו של זה שיצליח כל מה שיזרע אם לא שיעשה לו נס ולא קאמר לעיל הוה מקויים בי ותגזר אומר אלא לפי שמתפלל על מין אחד של חטין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source